כללי התנהגות – עשה ואל תעשה בתרבות הווייטנאמית

• בתרבות הישראלית אנחנו מעריכים את העובדה שאנחנו “דוגרי”, אבל בווייטנאם הדבר נחשב כחוסר טקט ולעיתים רחוקות ינקטו הווייטנאמיים בגישה ישירה.
• הם אינם אוהבים לומר “לא” ולעיתים קרובות יענו “כן” למרות שהתשובה צריכה להיות שלילית. לכן כדאי לנסח את השאלות כך שתשובה שלהן תהיה חיובית.
• הווייטנאמיים מאמינים כי מבט ישיר הינו חוצפה ולכן מטעמי נימוס וכבוד לא יסתכלו בעיניך כאשר ידברו איתך.

  

• ויכוחים קולניים או דיונים סוערים נדירים בקרב הווייטנאמיים, המחונכים למשמעת עצמית.  לכן, לא משנה  מהן הנסיבות, מומלץ לשמור על קור רוח כדי שלא יביטו עליכם בבוז.
• עדיף לקרוא למקומיים באופן שקט ולהקדים את שם התואר (מר או גברת) לפני שמם.
• גם קריאה למקומי בעזרת נפנוף יד או בתנועת אצבע (“בוא”) נחשבת בווייטנאם כחוסר כבוד, כי אלו תנועות שמשתמשים בהן כדי לקרוא לילד או בעל חיים, ובכך אתה רומז למישהו על מעמדו הנמוך.
• כדי לקרוא למישהו לבוא אליך, עליך לעשות זאת באמצעות כל כף היד, כאשר היא מופנית מטה.
• כאשר לוחצים ידו של ווייטנאמי – מומלץ להשתמש בשתי הידיים, דבר המראה על כבוד. בצורה דומה, כאשר מעבירים כסף או כרטיס ביקור מומלץ להגיש אותו בשתי ידיים.

  

• בווייטנאם, הצלבת שתי האצבעות (מה שנראה בעיניהם כדימוי לאבר המין הנשי) נחשבת תנועה מגונה, ביחוד אם נעשה תוך התייחסות לאדם אחר. מומלץ לשים לב שאתם לא “מחזיקים אצבעות” ועל הדרך פוגעים במקומי שיושב מולכם…

  

• לעולם אין לגעת בראשו של מקומי כי הדבר נחשב עלבון אישי כלפיו ואף כלפי אבותיו, מכיוון שווייטנאמיים רבים מאמינים כי הרוחות מתגוררות בראשם.
• כמו כן, רצוי לא לגעת בכתפו של אדם, כי יש המאמינים כי נמצא שם שד ולא רצוי להפריע לו. אם בטעות נגעת בכתף אחת, יש לגעת בכתף השנייה על מנת לקזז את המזל הרע.
•  לעולם לא מגישים קערה בודדת של אורז עם מקלות אכילה אלא תמיד מציבים על השולחן כמות זוגית. לעולם לא קונים כרית או מחצלת בודדת-  זה מביא מזל רע ומתכון לבדידות.